שאלה:

מהם עיקרי אמונתכם?

השאלה נענתה:

תשובה:

שלום דניאל!
 

 

1. בעניין הכתובים
אנחנו מאמינים שכתבי הקודש – התנ"ך והברית החדשה – כפי שהם קיימים היום ברשותנו, נאמרו במקור מפי אלוהים. אנחנו מאמינים שאלוהים, שהוא האמת המושלמת, העביר את הכתובים לאנשים שנשלטו בידי הרוח, ושלכן אין בהם כל טעות. מכאן גם נובעת סמכותם של הכתובים בכל תחום. אנחנו מאמינים שהכתובים הם ההתגלות הנעלה ביותר בכל מה שקשור לרצון אלוהים עבור בני האדם, ושהם מהווים את המדריך היחיד שאין בו כל מתום, בכל מה שקשור לאמונה ולחיים שלנו.

 

מתי ה' 18, ט"ו 6-4
גלטיים ג' 16
מרקוס י"ב 36
השנייה לטימותיאוס ג' 16
יוחנן י' 34-35
עברים ד' 12
מעשי השליחים א' 16
השנייה לפטרוס א' 19-21
רומים ג' 1-4
התגלות כ"ב 18-19.

 

2. בעניין אלוהי האמת
אנחנו מאמינים באלוהים אחד, ושבאחדות של אלוהים יש שלוש אישויות : האב, הבן ורוח הקודש; שאלוהים הוא בורא השמים והארץ, ששלוש האישויות שוות זו לזו בכוחן, ושיש להן תפקידים מוגדרים, המשלימים זה את זה בכל מה שקשור להוצאה לפועל של תוכנית הגאולה.

 

בראשית א' 1
מתי ג' 16-17, כ"ח 19-20
שמות כ' 2-3      י
וחנן א' 1-3, ה' 36-40
דברים ד' 35; ו' 4 ל"ב 39
רומים א' 1-6
תהילים ב' 9-7
הראשונה לקורינתים ח' 6
ישעיהו מ"ה 14, מ"ו 9
אפסים א' 3-10, ד' 3-6

 

3. בעניין האדון ישוע המשיח
אנחנו מאמינים שהאדון ישוע המשיח, בנו הנצחי של אלוהים, נולד ממרים הבתולה ברוח הקודש, כפי שאיש מלבדו לא נולד מעולם וגם לא יוולד לעולם. הוא האלוהים ש"לבש בשר". הוא חי חיים נקיים מכל חטא, ובמותו סיפק כפרה שלמה לחטאינו. הוא לא מת כקדוש מעונה, אלא נתן ברצון את חייו כדי לקחת את מקומו של החוטא. ביום השלישי הוא קם לתחייה מהמתים, ועלה לשמים בגופו. הוא ישוב כדי לקחת אליו את כל מי שמאמין בו, ולאחר תקופת הצרה בת 7 השנים (השבוע השבעים של נבואת דניאל בפרק ט'), יקים את כיסא דוד ויכונן את מלכותו. הילקחות הקהילה יכולה להתרחש בכל רגע. היא תתרחש בחייו של כל מי שמאמין בישוע, ולפני תקופת הצרה בת 7 השנים.

 

ישעיהו ז' 14
הראשונה לתסלוניקים ד' 16
מתי א' 25-18; כ"ח 6
השנייה לתסלוניקים ב' 6-8
יוחנן א' 1; י"ד 3
הראשונה לפטרוס ב' 22, ג' 18
מעשי השליחים ט"ו 16
התגלות ג' 10.
קולוסים ב' 9.

 

4. בעניין רוח הקודש
אנחנו מאמינים שרוח הקודש הוא ישות אלוהי, נצחי, היה מתמיד (לא ניברא), בעל כל התכונות האנושיות והאלוהיות הכוללות חוכמה, רגשות, נצחיות, נימצא בכל, יודע הכל, יכול הכל וכנה. בכל התכונות האלוהיות רוח הקודש זהה ושווה בטבעו לאלוהים האב ואלוהים הבן.

 

ראשונה לקורינתים ב' 10-13, י"ב 4-6, 11.
רומים ט"ו 13
שניה לקורינתים י"ג 14
יוחנן ט"ז 13
עברים ט' 14, י' 15-17.
מתי כ"ח 19
תהילים קל"ט 7-10
מעשי השליחים ה' 3-4, כ"ח 25-26.
ישעיה מ' 13-14
ירמיה ל"א 31-34.

אנו מאמינים שרוח הקודש הינו המוציא לפועל את רצון אלוהים בכל הנוגע לאנושות. אנו מזהים את פעילותו הריבונית במעשי הבריאה, הלידה מחדש, ההתגלות הכתובה (יצירת כתבי הקודש – תנ"ך וברית חדשה) ופעולת הישועה.

 

בראשית א' 2.
שניה לפטרוס א' 20-21.
מתי א' 18.
יוחנן ג' 5-7.

אנו מאמינים שהעבודה הייחודית של רוח הקודש בעידן הנוכחי החלה בחג השבועות (לאחר תקומתו של ישוע המשיח ועלייתו למרום), כאשר הוא בא מאלוהים האב כמובטח על ידי ישוע המשיח כדי להתחיל ולסיים את "בניית" גוף המשיח. פעילותו של רוח הקודש כוללת: הוכחה על חטא, צדק, משפט, האדרת ישוע המשיח  ושינוי המאמינים כך שיגיעו לשיעור קומתו המלא של המשיח.

 

יוחנן י"ד 16-17, ט"ו 26, ט"ז 7-9.
מעשי השליחים א' 5, ב' 4.
אל הרומים ח' 29.
שניה לקורינתים ג' 18.
אל האפסים ב' 22. 

אנו מאמינים שרוח הקודש מוליד אותנו מחדש בכוח על טבעי וריבוני ומטביל את כל המאמינים לתוך גוף המשיח. רוח הקודש שוכן בתוך המאמינים, שם עליהם את חותם הגאולה הנצחי, מקדש אותם, ממלא ומדריך אותם בשירות המשיח ומלמד אותם ללכת במעגלי צדק.

 

ראשונה לקורינתים י"ב 13.
שניה לקורינתים ג' 6.
אל הרומים ח' 9.
אל האפסים א' 13-14.

אנו מאמינים שרוח הקודש הינו מורה אלוהי שהינחה את השליחים והנביאים לכלל האמת כשהם כתבו את כתבי הקודש (תנ"ך וברית חדשה). רוח הקודש שוכן בכל מאמין ברגע ישועתו ועל כל מאמין חלה החובה להימלא ברוח (להיות מונחה באופן מוחלט על ידי רוח הקודש).

 

יוחנן ט"ז 13.
אל הרומים ח' 9.
אל האפסים ה' 18.
שניה לפטרוס א' 19-21.
ראשונה ליוחנן ב' 20, 27.

אנו מאמינים שרוח הקודש מעניק למאמינים מתנות רוחניות כרצונו. רוח הקודש אינו מאדיר את עצמו או את מתנותיו אלא מאדיר את המשיח בגאולת החוטא ובגרותו הרוחנית באמונה קדושה.

 

יוחנן ט"ז 13-14.
מעשי השליחים א' 8.
ראשונה לקורינתים י"ב 4-11.
שניה לקורינתים ג' 18.

אנו מאמינים שאלוהים רוח הקודש ריבוני בכל הנוגע להענקת מתנותיו למאמין. כל מתנת רוח חייבת להתבטא על פי ההנחיות הכתובות בדבר אלוהים. אנו מאמינים שאמת רוחנית אינה נקבעת או מבוססת על חוויה אישית. הכתובים ורק הם קובעים מהי אמת.

 

ראשונה לקורינתים י"ב 4-11. י"ג 8-10.
אל האפסים ד' 7-12.
שניה לקורינתים י"ב 12.
אל העברים ב' 1-4.

 

5. בעניין בני האדם
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שהאדם נברא על ידי אלוהים, ושהוא איננו תוצר של צורת חיים אחרת שהתפתחה. האדם איבד את תומתו כשבחר לחטוא, והתוצאה – כל בני האדם הם חוטאים בטבעם, מבחירה חופשית, ולכן חסרים את הקדושה שהתורה דורשת מהם. הם נוטים לכיוון הרשע, ולכן ראויים לדיראון עולם, לעונש נצחי ולניתוק מאלוהים. אין כל בסיס וכל צידוק להגנה או לתירוצים מצדם.

 

בראשית א' 27
ישעיה נ"ג 6
תהילים נ"א 7; נ"ח 4
רומים ג' 23, ה' 12-19.
קהלת ז' 20

 

6. בעניין הישועה
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שהישועה היא יוזמה אלוהית, שכולה מעשה של חסד, ושהיא אפשרית בזכות התיווך של בן האלוהים; שהישועה אינה ניתנת לנו בזכות מעשינו, ושהיא תלויה אך ורק באמונה שלנו במותו, בקבורתו ובתחייתו של האדון ישוע המשיח; שהיא אינה ניתנת למי שאינו חוזר בתשובה אמיתית וכנה ; שכדי להיוושע, החוטא צריך להיוולד מחדש, להתחדש בכוח רוח הקודש על ידי אמונה בדבר אלוהים, ולקבל טבע חדש; שהברכה הגדולה ביותר שהמשיח מעניק למי שמאמין בו בדרך זו היא צדקה, צדקה זו ניתנת לנו מיד אלוהים, ונלווים לה סליחת חטאים וייחוס של הצדקה האלוהית, וזאת לא בזכות מעשי צדקה כלשהם שלנו, אלא אך ורק בזכות אמונה; שמי שמאמין באדון ישוע המשיח מוצדק כליל, ושהוא זכאי לישועת עולמים.

 

יוחנן ג' 3-6, 16, י' 28-29.
אפסים ב' 8-10.
מעשי השליחים י"ג 39
ראשונה לטימותיאוס ב' 5-6
רומים א' 16, ב' 4.
הראשונה לקורינתים ט"ו 1-4.
ראשונה לפטרוס א' 18-23
שניה לפטרוס א' 4.
השנייה לקורינתים ז' 10-9

 

7. בעניין הקהילה
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שקהילת ישוע המשיח הינה גוף נפרד מישראל ואיננה מהווה תחליף לעם ישראל. הקהילה נולדה בחג השבועות ויש לה שני היבטים : הקהילה המקומית, והקהילה "שהיא גופו" של המשיח.
הקהילה המקומית מורכבת ממאמינים שנטבלו ושקשורים זה לזה בברית של אמונה ברוח הבשורה, שמקפידים על מצוות המשיח וחיים על פי תורתו, ושנותנים ביטוי למתנות הרוח. בעלי התפקידים בקהילה, על פי הכתובים, הם רועים ושלפעמים נקראים משגיחים או זקנים ושמשים, ותכונותיהם ותפקידיהם מוגדרים באיגרות לטימותיאוס ולטיטוס.
תפקיד הרועה נועד לגברים בלבד. אלוהים הפקיד בידי הגברים את המנהיגות והסמכות על הקהילה המקומית.

אנו דוגלים בעקרונות הבאים:

 

א. סמכות בלעדית של הכתובים בכל מה שקשור לאמונה ולאורח החיים של המאמין.
ב. האוטונומיה של הקהילה המקומית.
ג. טבילה של המאמין במים, לפני שהוא מתקבל כחבר בקהילה.
ד. שתי משרות : רועים (זקנים, משגיחים) ושמשים.
ה. שתי מצוות : טבילה וסעודת האדון.
ו. כהונה אישית של כל מאמין.
ז. הפרדה בין דת (קהילה) ומדינה.

 

בכל מה שקשור להגדרה זו של הקהילה המקומית אנחנו מזדהים עם אותם מאמינים שנמנים עם הזרם ה"בפטיסטי".
הקהילה, "שהיא גופו" של המשיח, מורכבת מכל המאמינים במשיח, יהודים וגם גויים, ללא כל קשר לזרם שעליו הם נמנים ולמעמדם בשמים או עלי אדמות. אנו מאמינים שהישועה שווה ליהודי ולגוי ושניהם אחד בישוע.
אנו מאמינים שהילקחות הקהילה יכולה להתרחש בכל רגע והיא למאמינים בלבד, לפני תקופת הצרה בת שבע השנים ולפני הקמת ממלכת אלף השנים של ישוע המשיח בארץ.

 

מתי כ"ח 19-20.
אפסים א' 22-23.
מעשי השליחים א' 5, ב' 1-4, 41-42, י' 44-45 , י"א 15-16.
הראשונה לקורינתים י' 32, י"ב 13.
ראשונה לטימותיאוס ב' 11-14, ג'
ראשונה לתסלוניקים ד' 16-17.
טיטוס א'
עברים י"ב 23
אפסים ב' 11-17.

 

8. בעניין הטבילה וסעודת האדון
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שכל מאמין בישוע צריך להיטבל במים לשם האב, הבן ורוח הקודש, כאות להזדהות עם המושיע שנצלב, נקבר, וקם מן המתים. הטבילה במים מסמלת את מותו של המאמין לחטא ואת תקומתו לחיים חדשים. הטבילה היא תנאי מוקדם למי שמעוניין להתקבל כחבר בקהילה המקומית.
אנחנו מאמינים שסעודת האדון נעשית לזכר מותו של המשיח, ושיש להקפיד עליה עד שישוב. לפני הסעודה צריך כל איש לבדוק את עצמו. סעודת האדון צריכה להיעשות במסגרת הקהילה.

 

ראשונה לקורינתים י"א 23-28.
אל הרומים ו' 3-5
מעשי השליחים ח' 36-39.
מתי כ"ח 18-20.

 

9. בעניין המלכות הנצחית
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שגם הצדיקים וגם הרשעים יקומו לתחייה עם גוף. כל אלה שהוצדקו על ידי אמונה בפועלו של האדון ישוע המשיח, יחיו לנצח בנוכחות אלוהים. וכל אלה שבשל חטאיהם ובשל חוסר אמונה יסרבו לקבל את חסד אלוהים, ישלחו לעונש נצחי.

 

תהילים ט"ז 9-10.
יוחנן ה' 28-29, י"ד 2.
דניאל י"ב 2.
התגלות כ' 14-15, כ"א 4.
מתי כ"ה 46

 

10. בעניין השטן
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים על קיומו של צורר אישי, שהוא "שר העולם הזה" ו"שר האוויר"; שהוא ערמומי, ושואף כל הזמן לסכל את תוכניותיו של אלוהים ולהפיל בפח בני אדם, ושהובס בידי המשיח על הצלב ונידון לדיראון עולם.

 

השנייה לקורינתים ד' 4, י"א 13-15.
עברים ב' 14.
אפסים ב' 2
התגלות י"ב 9.
ראשונה לפטרוס ה' 8.

 

11. בעניין הקדושה האישית
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שכל מאמין צריך להתנתק מהעולם ולהקדיש את עצמו לאלוהים, ושבכוח רוח הקודש הוא צריך להתהלך באהבת המשיח ובקדושה, להפגין יושר, סליחה ואהבה. כמו כן אנחנו מאמינים שכל התקדמות בתחום זה צריכה לבוא לידי ביטוי בענווה אמיתית ובקנאה ייחודית לקידום מלכות המשיח. אנחנו גם מאמינים שהכתובים אוסרים על כל מאמין לאהוב את העולם ואת ענייני העולם, אלא לברוח מהתאוות המרושעות, להימנע מכל צורה של רשע ולהתרחק מכל עניין שנוי במחלוקת שעלול לחבל בעדות שלנו לטובת המשיח, לפגוע באח מאמין ובתפארת אלוהים.

 

משלי ט"ו 33.
גלטים ה' 22-25.
רומים י"ד 19-21.
אפסים ד' 32, ה' 1-2, 8-10, 15-20.
פיליפים ד' 8.
ראשונה לתסלוניקים ד' 7, ה' 22.
ראשונה לקורינתים ו' 18-20, ח' 9-13, י' 23,33.
הראשונה לפטרוס ה' 5-6.
שניה לקורינתים ז' 1.

 

12. בעניין הקדושה הקהילתית
אנחנו מאמינים שהכתובים מלמדים שהמאמין צריך להתרחק מכל כפירה של ארגונים שנוטים לקיצוניות או לליברליות, ומאלה שמקדשים פשרה תיאולוגית. אמונה זו שלנו מבוססת על העיקרון הנצחי של אלוהים שמפריד בין אמת וטעות, ועל מצוותו להתרחק מאחים מורדים ומאלה שאינם מאמינים. את האמת הזאת יש ליישם מתוך התמסרות לאלוהים, בענווה, באהבה, ויחד עם זאת מתוך שכנוע עמוק, כדי ליצור את התנאים הנאותים ואת האווירה המתאימה להגשמת המטרה העיקרית, שהיא ישועתם של האובדים באמצעות בשורת החסד. אנחנו מאמינים שהפצת הבשורה צריכה להיעשות ע"י השותפים לאמונה בישוע המשיח בלבד.

 

מתי י' 34-39, י"ח 15.
שניה ליוחנן 9-11.
רומים ט"ז 17.
גלטים א' 8-9.
ראשונה לקורינתים ה' 7-13.
ראשונה לטימותיאוס ו' 3-6.
שניה לקורינתים ו' 14, י"א 4.
שניה לטימותיאוס ב' 16-18.
טיטוס ג' 10.
...